|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
www.Harahit.co.il
|
|
|
בימה לתפילה
התפילה היא חלק עיקרי בעבודת ה', בכל מקום אליו הולך היהודי התפילה היא נדבך חשוב בהתנהלות היום יומית. אין לנו כיום עבודת קורבנות, לכן אומר הפסוק ״ונשלמה פרים שפתינו״ חז"ל קבעו את התפילה במקום הקרבת הקרבנות עד שיבנה בית המקדש ושום נעבוד בשמחה כימי עולם וכשנים קדמוניות ועד אז מתפללים, ומצפים לישועת הכלל והפרט.
בכוחה של התפילה אפשר לקדש את המצוות וגם את המועדים. בכל יום יש שלוש תפילות: שחרית, מנחה, וערבית. בימים מיוחדים כמו שבת, חגים ראשי חודשים מוסיפים ומתפללים גם מוסף. בכל התפילה צריך עשרה גברים מעל גיל שבר מצווה – שנקרא מניין, המניין נערך לרוב בבית הכנסת.
|
התפילה בציבור
יש חשיבות רבה לתפילה בציבור כי תפילת רבים נשמעת הרבה יותר מתפילת היחיד שאין דומה כוחם של רבים לכוחו של היחיד. יש חלקים רבים שאותם אומר השליח ציבור בקול ואחריו עונה ואומר הקהל בלחש.
יש גם חזנים רבים שנמצאים בבתי כנסת ומנעימים את התפילות בקולם הערב החזנות מייפה את התפילה והופכת אותה לשירה, שגורמת להשתפכות הלב והנפש של היהודי לפני אביו שבשמיים ומעוררת אותו להתקרבות לניצוץ היהודי שחבוי בעמקי נשמתו.
חלק בלתי נפרד מכל התנהלות התפילה הוא המיקום שבו עומד שליח ציבור זה צריך להיות מקום מיוחד שכולם ישמעו אותו ולכן מקימים בימת תפילה במרכז בית הכנסת ממש באמצע, כדי שכולם יוכלו לשמוע את החזן או את שליח הציבור בלי לפספס שום מילה.
חוץ מהמרכזיות הרבה של הדוכן גם המבנה שלו מותאם לשימוש מובטל הבימה בנויה בצורה שהיא מוגבהת יותר מהרצפה בבית הכנסת ועולים אליה עם כמה מדרגות ההגבהה של בימת התפילה נועדה כדי להבליט את המתפלל- שזה החזן או שליח הציבור ולגרם לכלום לשים לב אליו.
בימת התפילה עשויה מעץ ויש עליה מקום מיוחד כדי לשים עליו ולהניח בנוחות את ספר התורה כדי שיוכלו לקרוא בו בבטחה, מתוך ידיעה שהוא נמצא ושמור במקום מיוחד. במות תפילה לרוב גם מעוצבות כדי לייקר את שם השם ולהדר את בית הכנסת בבחינת נוי מצווה משום שיש עניין שבית הכנסת ייראה יפה ומהודר וייתן הרגשה טובה למתפללים בו.
על בימת הפילה עומד לרוב שליח הציבור או החזן, אבל לא תמיד כשיש מישהו שזוכה לקרוא בתורה הוא עולה לבימה וקורא בתורה גם נער בר מצווה עולה לתורה על הבימה וחוטף מטר סוכריות לרגל הגיעו למעמד המרגש והמכונן של היכנסו תחת עול תורה ומצוות.
אז הבימה נועדה למי שעולה למעמד מיוחד לקרוא בתורה וגם לברך "הגומל" אם קרה לו נס והוא ניצל מאסון כמו טביעה, מחלה או כל דבר אחר שהיווה סכנת חיים ויכל לגרום למוות לא עלינו. כולם באים לבמה ועולים עליה כדי להתפלל להודות ולבקש מה' שיבנה את בית המקדש ושם נעבוד ביראה ובאהבה.
|
|
